פסק-דין בתיק בר"ע 42491-08-11

1.         לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (בתיק ס"ע 9964-09-10; השופטת אביטל רימון-קפלן; החלטה מיום 15.8.11), בה נדחתה בקשתה של המבקשת (להלן גם החברה) לגילוי מסמכים ספציפיים.

            הדיון בבקשת רשות הערעור נערך כאילו ניתנה רשות ערעור, זאת על פי תקנה 82 לתקנות  בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, לאחר שניתנה לצדדים אפשרות לטעון טענותיהם בעניין.

            העובדות בקצרה :

2.         המשיב הגיש נגד המשיבה כתב תביעה בבית הדין האזורי בעילה של הפרשי שכר ופיצוי על פיטורים שלא כדין תוך כדי הפרת חוזה העסקה לתקופה קצובה. לטענת המשיב, הוא זכאי להפרשי שכר בגין התקופה ממועד הפיטורים במאי 2009 עד למועד סיום החוזה באוקטובר 2010.

            במסגרת טענות ההגנה טענה החברה, בין היתר, לחובת הקטנת הנזק של המשיב, בכל הקשור לעילה של אובדן ההכנסות בתקופה האמורה, כאשר לטענתה המשיב המשיך לעבוד לאחר פיטוריו ויש לקזז את רווחיו בתקופה זו מסכום התביעה.

            בדיון בבית הדין האזורי מיום 7.4.11 ניתן בין היתר צו גילוי מסמכים כללי, ובנוסף צו גילוי מסמכים ספציפי כלפי החברה (המורה עליה לגלות למשיב קלטת או קלטות שיש ברשותה כנטען בכתב התביעה). כן קבע בית הדין האזורי כי אין מקום כרגע למתן צו גילוי מסמכים ספציפי של חשבונות כלפי המשיב, הואיל ולא ברור איזה צו בדיוק מבקשת החברה, ובא כוחה טוען כי בכוונתה להגיש תביעה נגד המשיב.

3.         ביום 4.8.11 הגישה החברה בקשה לגילוי מסמכים, ובה עתרה מבית הדין האזורי להורות למשיב להעביר לה העתק של המסמכים הבאים:

א.  כל המסמכים, הדו"חות, החשבונות והחשבוניות הנוגעים להכנסותיה ורווחיה של חנות האופטיקה בכפר פסוטה הרשומה על שם רעייתו של המשיב בתקופה מינואר 2006 ועד לנובמבר 2010.

ב.   כל המסמכים, הדו"חות, החשבונות והחשבוניות הנוגעים לרווחיה והכנסותיה של חנות אופטיקה בנהריה הנמצאת בבעלותו של המשיב ו/או מי מטעמו בתקופה מיום הקמתה ועד לנובמבר 2010.

ג.   כל הדו"חות שהוגשו לרשויות המס השונות על ידי בעליהן של החנויות האמורות.

המשיב, בתגובה, התנגד לבקשה בטענה שהמסמכים המבוקשים עוסקים בהכנסות והנהלת חשבונות של צדדים שלישיים, ולכן הם אינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים.

בהחלטתו מיום 15.8.11, דחה בית הדין האזורי בלקוניות את בקשתה של החברה, והפנה להחלטה מיום 7.4.11 בקבעו כי לא נמצא מקום לשנות ממנה. בית הדין האזורי הורה בהחלטה לצדדים להשלים את הליך גילוי המסמכים הכללי. מכאן בקשת רשות הערעור שהגישה החברה.

            טענות הצדדים :

4.         החברה טוענת שהחלטת בית הדין האזורי מקפחת אותה, הואיל ולטענתה המשיב פתח בתקופה הרלוונטית חנות אופטיקה בנהריה והפעיל חנות אופטיקה בפסוטה שהיתה רשומה פורמלית על שם רעייתו, בעוד הוא תובע בגין אובדן הכנסות עבור אותה תקופה. לכן, לטענת החברה לא נגרם למשיב נזק בגין הפסקת עבודתו והמסמכים המבוקשים עשויים להוכיח זאת והם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת. כן נטען כי ההחלטה ניתנה ללא הנמקה.

5.         המשיב שב וטוען מנגד כי המסמכים המבוקשים נוגעים לעסקיהם של צדדים שלישיים ולכן אין חובה עליו לגלותם במסגרת ההליך. עוד טוען המשיב לחוסר תום לב מצד החברה כאשר צירפה תמליל של שיחת השימוע לכתב הבקשה.

אשר להכרעתנו :

6.         לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה לה הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל כך שהדיון בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה וייתן בה החלטה מנומקת. ואלה הנימוקים להכרעתנו זו.

7.         ראשית נזכיר את הכלל שקבוע בפסיקה, לפיו מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. החלטה שעניינה מתן צו לגילוי מסמכים כמו גם היקף הגילוי, נתונה לשיקול דעתה של הערכאה בפניה מתנהל ההליך. ערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בעניין זה, אלא מקום בו ההחלטה מופרכת על פניה (ראו דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 דבורה נבות-פיקל - מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460).

8.         על פי נסיבות העניין, ולאור טענות הצדדים בהליך בפני בית הדין האזורי, ומהות המסמכים אשר החברה מבקשת לגלותם, שוכנענו כי המסמכים המבוקשים עשויים להיות רלוונטיים להכרעה בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, ובפרט בטענת ההגנה של החברה בדבר הקטנת הנזק.